הקשר בין דופמין, סרוטונין ומנגנוני תגמול לבין אכילה רגשית
למה את אוכלת כשאת לא רעבה?
רגע לפני שפתחת את הארון או חיפשת את השוקולד במגירה — האם עצרת לשאול את עצמך למה?
אם התשובה היא “כי מגיע לי”, “כי בא לי משהו טעים”, או “כי אני עייפה מהיום הזה” — את לא לבד. מאות מחקרים מצביעים על כך שאכילה רגשית אינה נובעת מרעב פיזי, אלא מרצון פנימי לווסת רגש — בעיקר בעזרת המוח.
ולמוח שלך, אגב, יש העדפות ברורות מאוד.
דופמין: הכפתור שאומר “תאכלי את זה עכשיו”
דופמין הוא נוירוטרנסמיטור שאחראי לתחושת התגמול. הוא משתחרר כשאת עושה משהו מהנה — מסיימת משימה, מקבלת מחמאה, או נוגסת בעוגיית שוקולד.
מחקר שפורסם ב-Nature Neuroscience הראה כי אנשים בעלי רגישות גבוהה לדופמין, נטו לאכול יותר מזונות עתירי קלוריות כאשר היו בסטרס רגשי (Volkow et al., 2011). כלומר — אם הדופמין שלך משתחרר חזק כשאת אוכלת פחמימה מנחמת, המוח שלך יתחיל לשייך אוכל להקלה רגשית. נוירונים לומדים מהר.
סרוטונין: כשעצבות מחפשת מתוק
סרוטונין הוא חומר נוסף שמשפיע על מצב הרוח. כשהוא נמוך — את עלולה להרגיש עייפות, עצב, או תסכול.
מחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד (Spring et al., 2007) מצא כי נשים עם רמות סרוטונין נמוכות נטו לבחור מזון עשיר בפחמימות יותר מאשר נשים עם רמות תקינות — מה שמצביע על כך שהמוח “מחפש” דרך מהירה להעלות את הסרוטונין באמצעות אוכל.
מנגנון תגמול = מעגל שלא נגמר
המוח שלנו זוכר. בכל פעם שאת מרגישה הקלה אחרי אכילה — הוא מחזק את ההתנהגות הזו. כמו כל מערכת תגמול, גם זו הופכת להרגל עם הזמן.
חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון מצאו כי מערכות התגמול במוח של אנשים עם אכילה רגשית דומות מאוד למנגנונים שמופעלים בהתמכרויות אחרות (Avena et al., 2008). המשמעות: הקושי להפסיק לאכול כשעצובים או מתוחים הוא ביולוגי, לא חולשה.
ומה אפשר לעשות?
1. הביני מה את באמת מרגישה — האם זו עייפות? תסכול? בדידות?
2. עצרי לרגע לפני האכילה — שאלי את עצמך אם את רעבה או אם את זקוקה להקלה אחרת.
3. מצאי מקורות תגמול אחרים — תנועה, שיחה עם חברה, מקלחת חמה או מוזיקה נעימה.
4. בני תפריט מזין מראש — כך תהיי פחות חשופה להחלטות רגעיות מתוך רגש.
לסיכום
אכילה רגשית היא תוצאה של מנגנונים עמוקים במוח — לא חוסר אופי. כשמבינים את הכימיה שמנהלת אותנו, אפשר להתחיל ליצור שינוי שלא מבוסס על כוח רצון בלבד, אלא על הבנה וחמלה עצמית.
במאמר הבא נעסוק באיך לזהות את הטריגרים שמפעילים אותך לאכילה רגשית — ואיך לנטרל אותם עוד לפני שהם מנהלים אותך.
